אברהמי ואח' נ' מובילי דרור הובלות והסעות (1996) בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 2.7.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובעים, ביום התאונה נסע התובע 2 ברכבה של התובעת 1 ברחוב דרזור בפ"ת. התובע 2 טען כי היה בעצירה מלאה בשעה שרכב הנתבעים החל לפתע בנסיעה לאחור ללא מכוון, פגע בחזית רכבו וגרם לו לנזקים.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי הנהג ברכב הנתבעים נסע בכביש צר ובלם את הרכב. רכב התובעים הגיח מאחור, לא שמר מרחק ופגע מאחור ברכב הנתבעים. לעניין ירידת הערך נטען כי בפני השמאי לא הוצג העבר התאונתי של הרכב ובהעדר אישור שהרכב לא היה מעורב בתאונות קודמות יש לדחות ראש נזק זה.

4. במהלך הדיון שנערך לפני, העיד התובע 2 וחזר על גרסתו לפיה עצר את רכבו מאחורי רכבם של הנתבעים מאחר וזה פרק סחורה וחסם את מרבית הכביש, כך שלא ניתן היה לעקפו. לאחר מספר שניות של עצירה מלאה החל רכב הנתבעים לנסוע לאחור ופגע ברכב התובעים. התובע 2 ציין כי היה נוסע נוסף ברכב הנתבעים במועד התאונה וכי הנהג פרק סחורה.

עד מטעם התובע העיד אף הוא כי נסע עם התובע 2 ורכב הנתבעים חסם את הכביש באופן שלא ניתן היה לעוקפו. התובע 2 המתין כדקה שתיים בעצירה ואז הנהג ברכב הנתבעים החל לנסוע לאחור ופגע ברכב התובעים. העד טען כי היה אדם נוסף ברכב הנתבעים.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי נסע בכביש הצר והבחין ברכב המגיע מולו בכביש. הנהג נעצר על מנת ליתן לרכב שהגיע ממול לעקפו מימין ולהמשיך בנסיעה אך אז חש בחבטה מאחור. הנהג טען כי הנוסע הנוסף שנסע עימו ברכב עזב לחו"ל ואיננו מתגורר עוד בארץ. הנהג טען כי פרק סחורה קודם לכן בחניון מסודר והכחיש גרסת התובעים לפיה חסם הכביש לצורך פריקת סחורה. הנהג טען כי העד מטעם התובע 2 לא נסע עם התובע ולא היה עד לתאונה.

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתם של התובעים ולפיכך, יש לדעתי לקבל התביעה ולחייב הנתבעים בהוצאות התובעים, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו עמד בעצירה מלאה מאחורי משאית הנתבעים שחסמה את הכביש. לפתע המשאית החלה לנסוע לאחור ופגעה ברכבו. שנית, עדותו נתמכה בעדות העד מטעמו.

שלישית, העד מטעם הנתבעים לא התייצב לדיון מאחר ועבר להתגורר בחו"ל ולא ניתן לחוקרו על גרסתו לתאונה.

בנסיבות אלה, סבורה אני כי היה על נהג הנתבעת להבחין באמצעות המראה ברכב התובעים הנמצא מאחוריו ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו בעת נסיעה לאחור או לבצע את הנסיעה לאחור באמצעות מכוון בהתאם לתקנות התעבורה. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

התובע עמד באותה עת בעצירה מוחלטת ועל כן סבורה אני כי לא היה באפשרותו למנוע את התאונה ועל כן לא קבעתי לתובעים אשם תורם.

באשר לנזק הנתבע בגין ירידת ערך, מצאתי ממש בטענת הנתבעים לפיה משלא הוצג בפני השמאי העבר התאונתי של הרכב ומשלא הוגש לבית המשפט אישור שהרכב לא היה מעורב בתאונות קודמות מעת עלייתו לכביש ועד מועד התאונה – הרי שדין רכיב זה להידחות.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 14,565 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 19.2.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום בהעדר הצדדים.

ניתן היום, כ"ג תמוז תשע"ג, 01 יולי 2013, בהעדר הצדדים.